כל אחד יודע
שצריך לעשות משהו כדי להתחיל.
כל אחד (כמעט, לפחות…) פוחד לצאת מאזור הנוחות ולחולל שינויים מרחיקי לכת.
ובכלל, מי אמר שנצליח?
טוב.
אתה חייב לגייס תרומות, ולא ממש משנה
אם זה עבור משפחה נזקקת, סיוע ליתומים או הסעה לחולים. כסף צריך. נקודה. וכמה שיותר. סימן קריאה.
חייבים להתחיל צעד ראשון,
ומי אמר שניכשל?!…
מה תענה לי אם אבקש
את מספר הפלאפון שלך?
אני מצנטק לך / שולח לך ווצאפ…
הלו?!
זוכר את מספר הנייד שלך?
גם אם לא,
לא זה מה שחשוב.
יש לך בנייד זיכרון
המורכב מאלפי אנשים שונים
שפגשת במהלך החיים.
(אגב, מי זה דודי?
השיפוצניק השכונתי
או דוד שלי המבוגר?!…)
לא חבל
שהם סתם שוכבים שם וזוכים לדפדוף אחת לכמה ימים ללא התייחסות אמיתית?! תתחיל להשקיע בהם,
ומהר מאד תגלה כי כל קבוצה כזו שווה לך תורמים פוטנציאלים. והרבה.
פניה בתור ידיד תהיה איכותית וחמה יותר מפניה לגוף זר ולא מוכר.
ולכן האלפון שלך שווה זהב.
יותר נכון, שווה כסף.
טוב,
אני סוגר עכשיו.
תורם פוטנציאלי בשם "יוסי חבר אבא"
מתקשר להתעניין בשלומי… אז תעבור גם על שלך ותתחיל לעבוד
מאזור הנוחות שעל כף היד…
"הלו?
לא אני לא תורם עכשיו…
וואלה זריז אתה😊…"
ומה אם אנשי הקשר לא "משתפים פעולה"?
מוזמנים לגלות איך גורמים לזה לקרות בס"ד.