אם דיברנו

על אזור הדיג

של מנהלי העמותות,
צר לי לאכזב

שאין אזור כזה.
אבל באותה נשימה,

תשמעו את הבשורה:
כל מקום הוא שטח דיג!
ברצינות?
אכן כן.

אבל,

בואו נסייג.
כל עמותה תצליח

בסביבה אחרת.

זהב הוא חומר גלם

שבחציבה ניתן לגלות אותו

ופשוט לאסוף.
כדי לקבל זהב,

צריך לעבוד.
רק מה?
אם נצא לחפש זהב

במסוף האוטובוסים השכונתי,

מסתבר שלא נמצא

גם אם נחפור בור

בעומק 806 מטרים…
את הזהב מחפשים

במקום בו יש היתכנות

למוצר גולמי כזה.

איפה מכרה הזהב

של מנהלי העמותות,

או איך יודעים להגיע אליו?
הגענו לשאלת ה"מי".
מי הוא זה שיתרום לך?
מי שמחובר אליך.
מי שמתרגש מהפעילות שלך.
מי שמכיר אותך

ונותן בך אמון

שתעשה עם הכסף (והזהב) שלו

רק טוב.
או לחילופין,
מי שמעוניין שתפעל בשבילו

כמו תפילה,

קמע או ברכה.
מי שרוצה להקדיש את התרומה שלו

לזכות כלשהי.
מי שרוצה להנציח בתרומתו

מוצר או מבנה תמורת הקדשה.
ואפילו…
אולי זה דווקא

זה שמחפש את תעודת ההוקרה,

את מתנות התודה והכבוד

שבזכות להיות "התורם של"

(ואם הצלחת לייצר את זה

לאחד או יותר מהתורמים,

אתה בדרך הנכונה…)

ברגע שנדע

מי הוא התורם הפוטנציאלי,

לאיזה זרם ומגזר משתייך,

מה מדבר אליו, ועוד.
נדע לענות גם על שאלת ה"איפה".
היכן אנחנו מוצאים אותם.
האם זה בטרקליני המלכות שלהם

בחו"ל או בארץ,

אולי זה באירועים שניזום עבורם,

מסתבר שלחלקם נגיע בתיבות הדואר

או בעיתונות המקובלת,

וכמובן,

הדרך הדיגיטלית "בלחיצת כפתור"

לרבים רבים מהם…