לא פעם

אני עומד מול מנהל תוהה

השופך באוזניי את תמיהתו הצודקת.
איך זה קורה

שהעמותה שלי פועלת

באותו מישור של עמותה נוספת,

העמותה שלי קטנה,

מקומית

וכמעט לא מוכרת

ואילו העמותה השניה

היא בעלת שם,

מוכרת

ואין כמעט איש  שלא מכיר

את השם שלה

ומה היא עושה.

 

אכן,

תמוה ביותר.
שתי עמותות תאומות בפעילות שלהן,

אחת גדולה ומוכרת

והשניה קטנה.
מכירים את התופעה?

כדי להבין

מה גורם לעמותה להיות גדולה וידועה

צריכים ללכת כמה צעדים אחורה.
העמותה התחילה מאפס,

זה ברור.
אין שום קיצור דרך לאף אחד.
קיצור הדרך היחיד

הוא  לדעת מה היא הדרך הנכונה

ולהיצמד אליה בכל הכח.
אבל עדיין,

שתי העמותות פעלו,

שתיהן למדו דבר או שניים,

עזרו לעשרות אנשים

ותרמו במרץ רב.
מה ההבדל?

אולי גם אתם

נתקלתם בתופעה המעניינת הזאת,

העמותה נפתחת במעשה חסד,

ברצון לסייע או להקל.

נניח ואתה מתמקד בתחום השמחה,

ואתה יוצא לנגן לחולים

בכל ראש חודש בבית החולים,

אתה מתמיד בזה

והצוות כבר מכיר אותך

וממתין לך.
ואז בא מישהו ואומר,

הלו, למה רק חולים?

אולי תנגן גם בבתי אבות?
ומגיע עוד אחד

ומציע לך ללכת לנגן גם לאלמנות,

לנדכאי רוח,

למחוסרי עבודה

וללקויי למידה…
ואתה, מה אכפת לך,

זורם…
הולך לפה ולשם,

וכיון שאי אפשר לתפוס

את כל הציפורים ביד אחת,

אין קביעות על ראש חודש בבתי חולים,

אין קביעות בשום מקום,

ובסוף אתה עוד יכול למצוא את עצמך

מנגן לצאן בחליל רועים…

וזה בעצם הרעיון.
בואו נתמקד.

נבין שאין פה מקום

להתרחבות בטרם עת.
ככל שתהיה ממוקד ברעיון שלך,

תתמיד ללכת לבתי חולים,

תוסיף מתנדבים לבתי חולים בכל הארץ

וכולם כולם יעשו את אותה פעולה

של ניגון ושמחה בבתי חולים בראשי חודשים,

העמותה שלך תגדל ותפרוץ דרך,

כי היא ממוקדת.

כי יש לה שיטה

ויש לה עיקרון.
אם יש לך מטרה,

יעד,

מיקוד והבנה שזו הדרך

וזה הרעיון של העמותה.
תוכל בס"ד לגדול

ולמצוא את עצמך מצליח ומתפתח.

צריכים "צילינדר" לעמותה?
בואו נמקד יחד.