מדהים איך שכל רווח

עולה לנו בהשקעה.
זמן, כח או כסף

עבור משהו שיחזיר לנו

זמן,  כח או כסף.

קחו את ה"קמחא דפסחא" –

החלוקות הגדולות  של ערבי פסחים

מעמותות לנצרכים.

העבודה עליהם

היתה מיד אחרי פסח שעבר.
זמן רב הושקע

במציאת תורמים נכונים,

בבניית מערך

שירכז את כל העבודה הזו,

בין ברישום נצרכים,

בקנית מצרכים,

בקביעת תאריכים,

וזה רק ההתחלה…
כמה מאות כח סוס  צריכים

בשביל להקים כזה מפעל?

מאות ואלפים.
כולל רשימות מסודרות,

שינוע, מועדי חלוקה,

ומי מביננו שעושה את זה

בטח מגחך לעצמו,
אתה לא כותב

אפילו את ההקדמה להקדמה…

וכמובן שכסף רב לא נחסך

מהפרויקטים האדירים האלו.

אנחנו מכירים את הנושא הזה

מהצד הנותן.
אבל מה לעשות

שגם למנהלי עמותות

יש את הצד המקבל?
מקבל ע"מ להמשיך ולתת.
בשביל לתת

אנחנו מתגייסים במלוא המרץ
רואים את המטרה בעיניים

ובעיניים המודות של המקבלים…
אבל מה עם הדלק שלנו?
מה עם התורמים והתרומות

שיעזרו לנו להמשיך

במפעלים האדירים של העמותה?
כדי להגיע למשפך שיווקי חכם ונכון

שיוביל את המטבעות ליד הנכונה,
צריך לגרום לכמה דברים לקרות.
והדברים הללו דורשים השקעה.
אם ננסה לפרוט

עלות של בניית תורם חדש

שלא מכיר את המוסד או העמותה,
סכום העלות נוגס חלק

מסכום התרומה הראשונה שלו

זה מבצע שווה, זה?
לטווח הקצר, נשמע שלא ממש.
אבל, ופה יש אבל.
העלות קיימת לשנתו הראשונה לתרומה.
אם תצליח לשמר אותו

ולגרום לו להתחבר לרעיון  העמותה

ולהמשיך עם הוראת הקבע.

הרווחת ובגדול.

לפרט יותר?
בבקשה.
אחת הדרכים למציאת תורמים חדשים

היא ע"י קמפיין שיווקי גדול.
מהקמפיין מצטברים להם לידים.
טיפול בלידים ע"י מוקד טלמרקטינג

עד ללחיצת היד המשמחת.
שגם היא, אגב,

מזכה את הנציג התורן

באחוז עידוד והצלחה.
ארבעת השורות האחרונות

יכולות להסתכם בסכומים גבוהים מאד מאד.
ומה לגבי שימור?
גם הוא עולה לנו.
אם זו מתנה, מכתב או שיחה.
בכל מקרה תהיה פה השקעה

באחד מן המשאבים

של  זמן, כח או כסף.

ולכן, תורם חדש

שווה לעמותה או לארגון

החל מהשנה השניה לתרומתו,

בה העלויות תהיינה רק על השימור שלו,

שהן יחסית נמוכות מאד לעלות ה"הכרות".
לכן, אל תרוץ לחפש לך חברים חדשים,
לפני שאתה בטוח

שהחברים הישנים נאמנים לך בכל לב.