ההבדל בין כישלון להצלחה

יכול לעיתים להתבטא

במילה אחת תמימה:
אני.

מי מנהל את הקמפיין?
אני.

מי מזכיר לתורמים לחדש הו"ק?
אני.

מי מתנדב בפעילות העמותה?
אני.

מי מנהל את הפעילות?
אני.

מי טס לחו"ל ומתרים?
אני.

מי מוציא קבלות?
אני.

מי לא ישן-אוכל-נושם-חי?
נשאר ממך 'אני' בכלל?…
ואז אתה שומע ממנו
אני 'סופר מן',

יכול לעשות הכל,

וחוצ'מזה,

חבל על הכסף לא?!
לא.
חד משמעית.

חבל על הכוחות

שאתה משקיע  במשהו

שלא תצליח  לעמוד בו זמן רב.

וכשהנפילה קורית

היא כבר מדרדרת עמוק לתהום

שקשה לצאת ממנו.
אבל מה אני מקשקש על תהום

אם יש היום

כל כך הרבה דרכים

להיעזר ולהאציל סמכויות?

אתה יכול להיעזר במזכירות,

פנים או מיקור חוץ,

לא זה העניין,

אבל תוריד מעצמך עול כבד

של ניהול תיקים,

ניהול שיחות,

ניהול דוח"ות

וכל מה שלא באמת חשוב

שדווקא אתה תעשה.

קשה לך עם גיוס תרומות חדשות?
יש היום מוקדים מצליחים

שרק מחכים

להרים אותך ליעד שלך.

(ע"ע מיליונים…)

מסתבך עם הגשת הדוח"ות?
יועצי מס,

רואי חשבון

וכל אוהדי המספרים

יערכו לך בשמחה

מה שתבקש מהם.
אבל רק תבקש.
כשתדע להוריד מעצמך עול,
כשתדע

שאתה לא חייב לעשות הכל.
ה'אני' שלך

ושל העמותה שלך

ימצאו את הזמן

לטפס ולגדול.

ההבדל הקטן בין

שורש ש.ר.ד לשורש צ.ל.ח.
תעשה עם עצמך עבודה פנימית,
ושחרר עבודה החוצה…
והעיקר – תעשה. ותצליח!