או בעצם,

תנו לעצמכם.
כמה מנהלי עמותות

חיים מהרגע להשניה,

מחובות אתמול

לחובות שבוע שעבר?
מלחץ הזוי אחד

ללחוץ מטורף הבא?

כמה עמותות

מתנהלות בצורה של דחוף!

חייב!  מיד! ?

וואו,

לא קל  לכבות שריפות

בכל רגע נתון.

מה קורה לחולה מחובר לחמצן?
החמצן מבריא אותו?
הורג את החיידק?
משפיע על מהירות ההחלמה?
ממש לא.
החמצן מאפשר לו לחיות,

מאריך את חייו.

גורם לגוף שלו להמשיך לתפקד –

להכניס אוויר להוציא אוויר.
להזרים דם,

לפנות לכלוך,

להחיות תאים רדומים.
הוא בעצם הבסיס.
חולה שלא יצליח לנשום בכוחות עצמו

ויקבל טיפול מסור ומדויק

מטובי המומחים,

גם טיפולים הנחשבים לוודאיים

מבחינת יכולות הריפוי שלהם,

לא יועילו לו במאומה,

אם ישכחו את המינימום –

שהוא חמצן.

יש לך עמותה?
כל קמפיין הכי חכם שיש,

כל תוכנית לגיוס תרומות,

כל מוקד לא יועיל לך

אם לא תמצא לנכון

להשקיע בתזרים היומיומי,

בחמצן,

שיאפשר לך לתפקד.
כל השאר,

הבונוסים,

הפעילויות החד פעמיות,

ה'קמחא דפסחא'

ומגביות פורים וכו'.
יעזרו לך

למנף את פעילות העמותה,

אחרי שיש לך חמצן פעיל בשטח.

עצור רגע לנשום,
תכנן את הצעד הבא

ותפסיק לכבות שריפות,

בשביל זה יש לנו 102.

אתה צריך מספר גבוה יותר

לעמותה שלך…

מאחלים לך אוויר צלול

בעמותה ובכלל.
ובהצלחה רבה

בתרומות הפורים הבעל"ט!